Luaḥ erets Yiśraʾel · 1910-01-01 · שנת התרע״א - שנה שש עשרה - 1910 · p. ×™×—

—י ח — כיתתי הנדיבים יהמה יתנו להם מכל מא;ל א:ד •אכל או מתת כפף, ומהנקבץ יכרו כרה ביים האחרון של הנכה בהדרי הת*ת בעד התלמידים ומלמדיהם והיא תקרא בשם «חנוכת המזבח', וקודם השעירה יאמרו כל הנערים בבהנ״נ ש׳ח כעמים, כמנין ":בי/ את הפסיק "שבו שברו לנו מעט אכל" ואח״כ יאמרו שיר השירים בננון (טעם המנהג הוא ע״ס הסוד) טבת. בכ״ד בי מדליקים בכל בתי הכנסיות בבארה׳ק מנייות של שתן זית רבית ומזכירים את נשמות המתים אשר מהו נרעש שהיה יו ביום בשנת התקצ״ו בטה׳ק צפת ת״ו. •צבט. בחמשה עשר בו ילמדו הספרדים בישיבותיהם כמעט כל הלילה. ייהדרו לאכל מכל מיני פירות הנמצאים בעיר, ילפני אכ לה כל פרי ואחריה ילמדו למודים מייחדים. מליקטים מתנ׳ך משנה יזיהר, וגס יתפללו וישוררו תפלות ופזמונים מיוחדים (הלמודים והתפלות נקבצים בקובץ מיוחד בשם «פרי ען הדי"). בנהכ׳ינ אשכנזיס־פרושים אומרים בשחרית הפייט של ארבע פרשיזת אחר הזרת הש״ן, ושל מוסף אין אומרים כלל. אדר. ז׳ בו, בהרבה ישיבות ובתי מדרשים ילמדו כל הלילה, וחכמי צפת ילכו בו ביום על קבר רשב״י אשר בכפר מירון ללמד ולהתפלל. בעה״ק צפת, טבריא, יפו והברון קוראים את המנלה בי׳ד ובט״1 ובאחרון בלא ברכה. אין אומרים קרובן בפורים.