Luaḥ erets Yiśraʾel · 1910-01-01 · שנת התרע״א - שנה שש עשרה - 1910 · p. ×™×–

כליל הדר גזהגיע הספרדי® לתקוע גשי«י בגמר אמירת כל ספר מהתהליס. בש״ת הספרדים גוהג־ס לעפות סדר ההקפות גם במנחה ובמיו״ט. ע־ סוף חדש תשרי אין אומדים תחנון. חשון. הכהניס ני״כ בכל ייס בשחרית, :כיוס שיש בו מוסף, גם במוסף. ובתעניות, גס במנחה. אומרים א״כ ופטום הקשית «ל יוס אחרי כלות התפלה. בימיס שאין קה״ת אימריס ברכז ונו, אחרי כלות תפלת שחרית ובימי החול גס אחרי תפע״ר. בתפילת ערבית אין אומרים בילאו״א, רק מיד אחר השכיבנו אומרים ת״ק. הספרדים מקדימים להתפלל תפלת ערבית בליל שבת וגומרים תפלתם לפני שקיעת החמת. בליל ש׳ק אי; אומרים ישמר! אחר ברכת השליכנו, יכן א״א פשוקי המועדים וימים הנוראים. אין מקדשי; על הכוס לא בלילי שבתית ולא בלילי המיעדיס בבהכ״ג. כמעט בכל בהכ״ג אשכנזיס־פרושיס קוראים את ההפשרה בנביאים כתיבים על קלף. אם עבר זמן הרביעה השניה (י״ו בו) ולא ירדו גשמים יתחילו היחידים להתענות כד״ת ושמשי עדת הספרדים ילכו מחצר לחצר ויכריזו: "כל המתענה ברוך יהיה", וגס יתר דיני התעניות ותקיעת שופר נוהגים ע״פ הסדר הנזכר בתלמוד. כסלו. מדליקים נר חנכה בשמן זית, והמהדרים מדלי׳ ־,־ס בפנסים הקבועים עי, פתח הבית מבחין לפרסומי ניסא. תלמידי ת״ת הספרדים ומלמדיהם בראתם יסבבו על