Luaḥ erets Yiśraʾel · 1909-01-01 · שנת התר״ע - שנה חמש עשרה - 1909 · p. Seite 114

לוח ארץ ישראל 114 לעשיר*. - דברי הפראי חזה נכנסו עמוק בלבי, וראיתי את שפלותי בבל כעורה. ומבלי לחשב הרנה התגנבתי מן הבית ואנוס וארוץ בבל כחי וחבושי אחרי. - בעבר חרש ימים הושב הסדר על מבוני, החנויות נפתחו, בני העיר התחילו לשוב והמברות נפתחו אחת אחה, אך מניותיהן נפסלו. ובכה אבדתי אח כל רבושי, חם, הכושי שלי נחש אותי על זה, ואנכי קבלתי רשיון לפר,ח את החנית הזאת שבה נמצאים אנחנו כהיום■ הזה. העסק הולך וטוב. תם הוא כבר חצי יהודי; יורע להבר יהודית, יורע הרבה דינים ומנהגים. למדחיו קיא ואקנה לו כתבי הקדש בלשונם, והוא יושב וקורא וכבר יורע הוא את כל הספורים על פה. פעם אחת אמרתי לו תם;! "אנכי חפץ לעזב את הארץ וללכת אל הארץ הקרושה*. "טוב, טוב* -ענה תם- נם אנכי אלך אתך, כי נאשר תלך אלך ושם אקבר* - הוא יורע גם כן מה המלים הללו מוכיחות. "תם*■ -קרא ירידי את הכושי - ״הארון הזה הוא אחי*. - ״אוה * 1 -קרא בהתרגשות-. "הוא בא לקחת אוחי אתו לארץ הקדש*. - חם הביט בעיני חשר עלינו. "הלא הוא יורע* - אמר ידידי- כי עדיין לא בא הזמן. "מה כתוב שם על הזכיכית השחורה• י? -שאל ידידי את הכושי—