Luaḥ erets Yiśraʾel · 1909-01-01 · שנת התר״ע - שנה חמש עשרה - 1909 · p. Seite 115

115 חוננ :דח "אם אשכחך ירושלם השבח ימיני*. - קרא הכושי במבטא טיזר ״עתה - פנה אדי רעי- אינני חושב עור לאסף מיליון פרנק והנני מסתפק בחלק העשירי, וכבר יש לי בהבנק החצי בערך מהסכום הזה, שאספתי במשך חמש שנים. אינני מוציא אף פרוטה אחת וחי עם רכושי שלי בצמצום. והיה אם ירדה ,לי הסכום הזה, אז נעלה יחד לארץ ישראל אני ז״תם" ונחיה שם את יתר שני חיינו, אקנה לי שם לא מושבה שלמה כי אם בברת ארץ; או גן אי פרדס,.; "הגה גמרתי את ספירי, ידידי, הרבה חטאתי כימי חיי, הרבה שגיתי, ובפשע היה ביני ובין המות והאבדון. ועתה חי אנכי פה זה כשש שנים כין הפראים הכישים ורק לעתים רחוקות בא אנכי כחברת יהירים, אין שים דבר שיענין ■ אותי בחיים, כעולם הגדול הזה, לא! למדתי לשנא את העולם השפל, את העולם ואת החיים מכל מה שראיתי כעיגי ומכל מה שעבר עלי בבל זמן היותי פד, בארץ הזהב. ולזה יכנו בשם »העולם הנאור״! איי לאיתה בושה ׳. כחיות השואפות לטרף בן ישאפו בני הארס להזהב, ואף נפש לא שוד, להם במחיר הזהב ועיר יותר גרועים המה מהחיות, בי לא ידעו שבעה. -