Luaḥ erets Yiśraʾel · 1909-01-01 · שנת התר״ע - שנה חמש עשרה - 1909 · p. Seite 104

104 לוח ארץ ישראל הכסף בהתיל קר וימפר לי באצבעותיו הרקות והארוכות את השטר. בצאתי מהבנק פגשתי ביהודי מכירי. "אדוני עשה עסק טוב׳ פנה אלי באנגלית גרועה - אך האנגלי הפרפר שלו עשה עסק עוד יותר טיב; הוא מבר את החלק של ארוני להתירה במחיר המשים אלף לירא זהב! ״ - ״טה! - התפרצה ממני צעקה-. המנול הזה עיר לקח ממני דמי פרפרות״!.- האהא הא! זהו "ביזנעם". ירידי, כך היא דרכו של עולם,"- אמר וילך לו-.־ הייתי כמעט למשוגע, באתי למעמדי ויקדמוני בל הרוכלים בתרועת הידד ובלעג. "הוי אדוני המליונר*! - "ירוק" הנך עדיין, אבל סוף פוף יש לך מזל של גוי; עשרים אלף לירא זוהי מטבע יפה ותובל כבר לשוב לעירך הנדחת, שם תהיה »לגרף•.- .יהודים׳ -אמרתי.- מי מכם חפץ לקנות את ״מעמדי״?- היום אגבי עוזב את הארץ!׳ אוה! אוה! נשמעו קולות מכל הצדדים. כמה חפץ אתה בשביל מעמדך אולי גם כן עשרים אלף ליראי? - שאל יהודי אחד׳ וכלם התפרצו בצחק-. .חמש מאות לירא ׳.׳ - קראתי-. "זה הרבה, אדוני המיליונר, די לך במאה, הלא כבר יש לך כסף די והותר׳!- .ואנכי אתן לך מאתים לירא׳!- התערב יהודי אחר.- ״לא! אגבי הייתי הראשון! צעק הראשון,