Luaḥ erets Yiśraʾel · 1909-01-01 · שנת התר״ע - שנה חמש עשרה - 1909 · p. Seite 92

לוח ארץ ישראל 92 הארץ צבי הארצות.- ואולי יזכני ר׳ לראות גם בנחמת ציון וירושלם . . . אך אם נגזרה עלי גזרה מן השמים לבלתי ראות הארץ ובגאולתה. ואך פה אקבר, בארץ גבריה בארץ גלותנו, אז בלב נבין וברוח שוקט־ אפקיד את רוחי ביד אלהים, בירעי בי זרעתי על תלמי הארץ היקרה; בי בגי יחידי עובד את אדמתה, וברא כרעא דאבוה!■ ו ב ת ק ו ה כי אקצר בדגה גם אנכי, בבוא משיח צדקנו, אסגר אתעיני לנצח*. - אגלי דמעה נשרו מתיך ריסי עיניו ונתגלגלו על זקנו השב. באותו רגע מובן הייתי לעשות כל מה שידרש סמני אבי; רוח הדמיון גברה עלי ותצרור אותי בכנפיה . - "אילם, יודע אנכי כי חובב־ציון נלהב אתה, בני* ־. - פתח אבי -. ולכן לא פקפקתי אף רגע ברבר, ומלבד זה, הלא ייטב לך שם הרבה יותר מאשר יפה בארץ הרשעות; עוד קיל "הפרעית* מצלצל באזני, ומי יודע את עתידני בארץ החשוכה הזאת*. בעור ימים אחדים הייתי מוכן לדרך. כל העיר היתד, אז כמרקחה, ואנכי הייתי אז הגביר, המאושר, בי כל הצעירים התקנאו בי, וגם אתה ירידי!