Luaḥ erets Yiśraʾel · 1909-01-01 · שנת התר״ע - שנה חמש עשרה - 1909 · p. Seite 91

91 חובב גרח ולפתאים פנה אלי ויאמר : כני! הנך היחיד לי ולכן חפץ אני כאשרך; רוצה אני שתהיה מאושר כל ימי חייך כתור איש וכתור יהודי׳ ועתה גגי שמע לדברי אכיך : אתה יודע כי כל ימי עכרתי עבודה קשה׳ עכורת המלמדות המשכרת גופו של ארם׳ ומאומה לא עשיתי לביתי; קניתי לי ספרים רבים, קניתי לי מקום חשוב בבית המדרש, קניתי לי מקום חשוב בבית־עלמין אך לסיום שהעיר ד׳ את רוח ישראל לשיב לארצו אמרתי 'בלבי עתה אקבץ פרוטה על פריטה ער שחד,יינה לי הוצאות הדרך ואז אעלה אל הארץ הטובה והברוכה ואהיה גם אנכי לעוכר אימת הקדש. - אך בקושי עלה בירי לקבץ את הסכום הדרוש ובין בך זקנתי בלא עת ותש כח*. ועתה אחרי שככר יש לי הוצאת הדרך מרגיש אנכי בעצמי שאין כי עוד כח לעכר עבורה גופנית. ולכן׳ למד׳ אעלה אני אל הארץ הדורשת רק ידים חזקות. ואהיה רק למשא שם ... על כן גמרתי כלבי לתת לך בני את הכסף, סך ארבעה מאות רובל, ואתה בכחך הרענן תעלה לארצנו היקרה ותעבר אדמתה, תאבל מפריה ותשבע מטובה.- וכאש־ תהיה שם לאיש היושב תחת גפנו ותחת תאנתו, אז תזכרני ותעלה נם אות אל הארץ הנחמדה תא־ת נפשי, ואזכה לחזות בניעם