Luaḥ erets Yiśraʾel · 1909-01-01 · שנת התר״ע - שנה חמש עשרה - 1909 · p. Seite 93

98 חובב נרח זיבר הנך בטיולנו האח־ון, בהפררי ממך, נשבעת כי אתה תהיה הראשון טכל בני עירנו שיעלה אחדי לארץ ישראל וכי נתראה בשלום ובשמחה בירושלם!- אבן, רבות מחשבות בלב איש י. ועתה, באמת הנך הראשון מ:ל בני עירי שראיתי• - אך לא בארץ וכמקום שקיינו, כי אם בארץ רחיקה, בארץ נכריה.- ״ועתה אספר לך בקצור - הוסיף רעי אחרי דומיה של רגעים אחדים-יען במעט שעברה השעה ועליך לעשות דרכך. - זימר אתה את המשתה שעשה אבי ביום הפרדי. בל הצעירים שתו והשתובבו ושרו שירי ציון ,ובקריאה גדולה "לשנה הבאה בירושלם* נפרדתי מעל אבי, שהיה בהתעוררות גדולה. כי גם הוא שתה -הפעם האחת בימי חייו - ועיניו הבריקו, ופניו בערו בחם, - ועור זמן רב צלצל באזני קריאתו הגדולה שקרא בבל כהו ״לשנה הבאה בירושלם*!- בל הררך הארוכה לאודיסא רחפתי בעולם הדמיון, בעולם העבר, והרגשתי בנפשי נצוץ מהעברים העתיקים עובדי הארמה הגבורים׳ המכים את הארי ואת הדוב ומצילים את צאנם, ובן הלאה.- בבואי לאודיסא הלכתי ישר לראש המרכז ומסרתי לידו מבחב אבי. הראש הציץ במכתב ושחק מר עבר על פיו "עור אחי' - קרא ויפנה אל מזכירו. "אל אדהים מה נעשה ביהודים"! "כעלי דמיון המה, בעלי רגש ונפש, אך