Luaḥ erets Yiśraʾel · 1909-01-01 · שנת התר״ע - שנה חמש עשרה - 1909 · p. Seite 90

לוח ארץ ישראל 90 ויסדו שם סושנית, ודנם חיים איש חחת גפני ואיש תחת תאנתו, אן קרא אבי ואסר : עקבא דמשיחא! - ואתה זוכר עור את דרשותיו הנלהבות בבית המדרש,- איש שכל ימיו היה נחבא אל הכלים ולא פתח פיו לפני קהל, הנה לפתאם נעשה לדרשן ולסעורר. - בכל בחו עבד אז עדי יסדו •"חברה חובבי־ציוך בעירנו, והוא היה דוח המחיה ויאסף נדבות וישלחן ל המרכז באודיסא. - איזו התלהבות היתה אז במחנה הצעירים ובהתחילו לדרש שילכו לארץ ישראל, אז הסתפקו כלם רק בשיחה ובהתלהבות ולא עשו מאומה, ולא אבו לעזוב אח עירם ונחלתם, וזה פדר את רוח אבי מאור, ובעבור שנים אחחת ואבי זקן ויחלש וירא כי בל עבודתו לציון לא עשתה פרי; אף אחד טירודי עירנו לא נטר בלבו לעלות ארצה ישראל, אז חדל מלעכד עכורחי הציונית ויאסף ידיו "מעיר הנדחת*,- ובבין השמשות אחח, אחרי.נטרו למוריו עם התלמידים, קראני ללכת אתי לטיל טעם על שפת הנהר. האביב היה נחמד והנהר השתפך בנעימות, ימשני עבריו השתרעו שדות ירק טלאים וממעל להם רחוק נשקף היער כשראשו טבול בזהב קיני השטש השוקעת. - זטן טה הלכנו בדומיה אך הדנש הרגשתי כי בלב אבי מתרגש איזה דבר.-