Luaḥ erets Yiśraʾel · 1909-01-01 · שנת התר״ע - שנה חמש עשרה - 1909 · p. Seite 88

88 לוח ארץ ישראל ולכן תולה הוא על עצמי שרשרות של גדיל מזהבות עם שעון של פח רציף כסף, ונותן צמידים של מתכות על ידיו ומכסה את אצגעיתיו כעגילים של נחושת, וחולה באפו ובאזגיו נזמים גדולים וקונה לו טלית גדולה, רקומה בכל מיני חיות ועופות לכסית מערומיו, ורציעה אדומה של משי הוא קושר על שערותיו השחורות וחמתולתלית ואז לוקח מ .את חלילו׳ וככה יוצא הכושי בשוק כשהוא כלו סקישט ומחלל כחלילי להגאתו וחבריו רוקדים כנגדו. - וכל הדברים הללו על כעל התנית להמציא ללקיחיו הכושים. שגי דברים מעגינים את הכישי בעולמי■ חנית התכשיטים וחנות האכל; כאשר עילה הוא בערג מבטן האדמה לאויר העולם, אז נכנם הוא ישר אל חנות האכל וקינה לו קערה מלא מרק וחתיבת נשר־ נכלה ממש. - אך העירך אצלו הוא טפ ה טרה של יין שרף; בער זה היה נותן אח כל עולמי■ כל רכושו הדל. ובאמת משיג היא בקושי נחל בום קטנטנה של ייש ממוהל במים, עד אשר כמעט המים עיקר בו והי*ש טפל ... וזה מעורר בו חאוה עור ייתר גדולה׳ ובכה שותה הוא כום אחר נום עד שמשתכר ומתגולל על הארץ פתח החנית -. ואע־פ שאסור מטעם הממשלה להשקית את הכושי יין, בכל זאת עוברים החנונים על האיסור הזה, אולם