Luaḥ erets Yiśraʾel · 1909-01-01 · שנת התר״ע - שנה חמש עשרה - 1909 · p. Seite 87

87 חובב נרח כל הכבר היה שמם ורק חיל לבן מבריק היה שטוח על פני השרה; כי בבוא רוח חוק ונשא את החול מראש הר החול וזרה אותו על פני כל הכבר, וכסה כי את בל ירק דשא. הלכנו הלך וקרב אל המכרה הנקראת .תהום הזהב■ ונבוא אל בית קטן העשוי מפחים. כי בתי עדי השדה נבנו מפחים, מחסר עץ ואבן - חומר לבנין. .הנה זהו ביתי,.- פתח רעי את הדומיה ששררה בינינו בכל עת ההליכה. בושי שחור וערום ער חציו יצא לקראתנו. - "זהו משרתי" אמר רעי. נכנסנו אל תוך הבית — שני חדרים קטנים אשר מראה הרפת להם; אין צורת הבית בלל, בחרר אחד שהיה מואר שחלון קטן עמדה מטה, שלחך ספסלים וארגז. קשה היה להכיר את התמונות על הקידוח העגומים, שמעולם לא עלה עליהם סיד׳- ובפנה נוצצו אותיות מוזהבות ־ זכוכית שחירה ובה חרותות המלים : "אם אשכחך ידושלם תשיח ימיגי*. בחרר השני היתה "חנות־בושיי, לאמר, בל יבר הנצרך לפועל הכושי והשוה לנפשי י. בגדים, טצעים וארגזים יכל מיני קישוטים שהכושי אוהב. ואוהב הוא הפראי הזה להתיפות ולהתנאות בקישוטים דבים ויוקא מזהירים ונוצצים כעין הזהב והכסף,