Luaḥ erets Yiśraʾel · 1909-01-01 · שנת התר״ע - שנה חמש עשרה - 1909 · p. Seite 86

לוח ארץ ישראל 86 אך הוא הפתיעני בדבריו, "בן, נבון ידידי- אמת הדבר שנסעתי אז ... אך מה שמח אני לראותך אתה ידיד נעורי וזה לפתע פתאם, כמה שנים עברו בבר, - כמדומני - שבע עשרה שנה! * .יותר*, אמרתי, .בבר קרוב לעשרים שנה!• - ועד שאנו יושבים, חושבים ומחפשים נושא לדברינו, כי כן הוא ררך ירידים שלא ראו זה את זה זמן רב ונפגשים לפתאם, שאינם יודעים במה להתחיל את שחת־ידירים; שאלות רבות עלו ברעיוני רק שלא ידעתי במה להתחיל, ובן היה גם עם רעי. ועד שאנו עושים כה וכה השמיעה המכונה שריקה ממושבה והרכבת עמדה בתחנה השניה. רעי קפץ טסקימו ויפן אלי ״שמע נא ירידי היקר! אחרי שהקרה אותך אלהים לפני, אבקשך בשם הידידות הגדולה שהיתה בינינו, לרדת אתי אל התחנה הזאת בי פה ביתי. ואם נחוץ לך לעשות דרכך הלאה, אז על בל פנים חשאר אצלי שעה אחת ותסע בעור שעה למחז חפצך*. מהתחנה נשמע הצלצול האחרון, ומבלי לחשב בלל לקחתי תרמילי וירדתי עם רעי אל התחנה. בין־רגע נעלמה הרכבת מפנינו.