Luaḥ erets Yiśraʾel · 1909-01-01 · שנת התר״ע - שנה חמש עשרה - 1909 · p. Seite 85

85 חובב נדח היתכן? שאלתי בלגי, שהאיש הקטן והרזה הזה כעל פנים כמושים ושפם חזק, היתבן שהאיש הזה היא שמואל? חתרתי להכירו בשרטוטי פניו, אך אין שום דמי־רן קל לאותם הפנים שזכר תמונתם היה חרות בלבי זה זמן רב, עור מימי הילדות; איזה הנדל נין הפנים הרכים והאצילים אשר חיט של חן מיוחד היה מתוח עליהם, להפנים היבשים והכמישים הגלוחים מזקנם השחור. ובאזני שמעתי צלצול המלים הללו: הזה הוא שמואל? - והוא הוא העומד לנני עיניך פה באפריקה, בארץ הזהב. - ואתה הלא חשבת אותי בעולם אחר ובארץ אחרת - בארץ האבות .. . וחשבת אותו כבר מזמן בין השוכנים עפר יכין אלה המתים במגפה .בקדחת הירוקה", בין הקרבנית הללו שהקריבו את עצמם מרב חבתם לארצם ... ״מה אדוני נדהם ימשתומם כל כך? - פתח רעי-טורא בטורא לא פנע, אינש באינש פנע, ונם אנכי משתומם מאיד לראותו פה בארץ הזהב, הגם אייני בא הנה לאסף זהב? ״:- ובדברו ישבנו על מקומנו, שחק מר עבר על שפתיתיו בדברו יכריי האחרונים. ״אכל שמואל״! - התעוררתי, .ראות פניך פה לא פללתי כלל. - הלא נסעת אז ל .... ׳