Luaḥ erets Yiśraʾel · 1909-01-01 · שנת התר״ע - שנה חמש עשרה - 1909 · p. Seite 66

רוח ארץ ישראל 66 מה אתה סח! קראתי בכעס, מי עושק את מי ז מי גוזל? מי מוציא? כולא גש, כולא יהוד, ״רובי״!) "רובינא", "שבגזי" "בוחרלי*. .הוספגיולי" כולם לוקחים ומוציאים, אוי לי ד, ו א געשה קל אפילו. סכל אחר ישא אותו. כשגכגסתי פגימה ראיתי כי אמת הדכר. כל המפקידים מכל הכתות ומכל המפלגות עומדים דחוקים וצפופים ע״י שככת הכחל של הגזכר ומוציאים את■ כספיהם. אחד הפקידים ספר לי כי מאמר •*אחר העתוגים המקומיים, שהזכיר את המק הקטן שסבל האוצר מפשיטת רגל אחת ביחד עם השברים והשמיטות, הגוראים של הבגקים הגדולים באמריקא הבהיל את הירושלמים וגרם את המרוצה הגוראה הזאת. גער ארמ״גי נרחק בין ההמון והגיש להגזבר שגי פנקסים בצעקו: בי אדוני מהר נא לתת לי את כספי. "הלא רק עשרים ושנים פרגק־ם יש לך על הפנקסים האלה, ומה החררה? המתן רגעים אחדים עד שאפטר את אלה שקרמו ממך" קרא הגזבר בנגבו את עגלי הזעה שירדו על פניו מרוב עבודה. "גם עשרים ושנים פרנק הגם בסף" השיב לו הנער בשחצנות מגינה. ' u ,,רובי״ ״רובינא״: רב ורבנית אשכנזי כותרי וספרדי.