Luaḥ erets Yiśraʾel · 1909-01-01 · שנת התר״ע - שנה חמש עשרה - 1909 · p. Seite 65

ב בסיף כסלו חרס״ח שבתי מאחד ממסעי הקצרים. ירושלס נראתה לי בשושגה ענוגה אשר אך זה התרחצת במטר ועתה היא מת יבשת מול שמש רכה ורחמניה. במרומי מדרגות ההרים התחילו העשבים להראות מהרבי הסלעים׳ העמקים התעטפו בשטיחים ירקרקים. זעיר שם נראו גם השושנות האדומות והפרחים החבלילים של האגוז הגם. - עלי הזתים המזהירים נדמי כאומרות ג הביטו וראו, טהרנו ■ מאבק הקיין. - מגדל דוד נשקף כעומד ושואל: התביא לי בפעם הזאת תהית הטבע את אותה ה ת ח י ה שאני עומד ומצפה עליה זה במה. בעברי משער יפו אל רחוב דוד חשבתי כי אך מקרה הוא שהרבה מהעוברים ושבים מסתבלים בי אולם בשנגשתי אל בית האוצר נבהלתי ממראה פני אחיאם. קומתו באלו התקטנה נם לחייו שפו עיניו הפיצו זיקים נוראים. חשבתי, בי אחר הפקידים או הלקוחות העליבו איתי באיזה דביר ולבן שאלתיו; מי הוא אשר פגע בכבודו. ״מוש הדא חורג׳'״ u׳ לא אותי העליבו בי א ו ת ו המה מלעיביס, דיניא מוש טיב 2> חומסים אותו גוזלים ומוציאים מאתו. «טוש הדא הודגיי" לא ורו ארוני. *דיניא מוש טיב" העולם איבנו טוב. 5