Luaḥ erets Yiśraʾel · 1909-01-01 · שנת התר״ע - שנה חמש עשרה - 1909 · p. Seite 13

13 ירושלם בארבעים שנה האחרונות רובע היהודים. רובע היהודים התחיל בקצה מנזר הארמנים ידיר אל־ארמן) במקום דחצר הנקרא עד היום ,חצי הבילל* 1) והשתרע לצד מזרח ער לרחוב היהירים העיקרי ישבו חורבת ר״י החסיר וניהכ״ג הגדול) וטמנו הלאה לצד מזרח ער רחוב המיידאן ועד בבלל. ואף על פי שהרובע הזה נקרא רובע היהודים, בבל זאת רק בתים אחדים מטנו הם אחוזת היהודים והבושם (מלבד' בתי הכנסיות הת״ת ובתי החולים, ויתרם שכורים ליהודים בחזקה 3). ומאשר בי בתקופה הזאת החל הישוב להתגדל במדד, מרובה שנה שנה, לכן גדל הדוחק מאד ברובע היהודים וע׳י זה 1) את החצר הזאת שכרו ראשי עדת האשכנזים מהמנזר הארמני עוד כסוף המאה האחרונה, ושני בתים גדולים יחדו לאפית המצות, ואת ייתר הבתים השכירו ליחידים בלי ריוח שנשארו בחזקתם עד היום. 2) חוקת הבתים נוהגת פה עה״ק עד חיום ויהודי ששובר חנות או בית לראשונה מאינו יהודי והחזיק אותו בשכירות שלש שנים רצופות, אזי יש לו על החצר דין חזקה ואשור לבל יהודי לשוכרה מבעליה, ובעל החוקה שוכר אותה מהבעלים ומשכירה ־בריוח קצוב, , ואם בעל החזקה אינו רוצה להטפל בשכירות החצר, על כי יהודי השוכר אותת לשלם שנת שנה "דמי חזקה• לבעל החזקה.