Luaḥ erets Yiśraʾel · 1909-01-01 · שנת התר״ע - שנה חמש עשרה - 1909 · p. Seite 14

14 לוח ארץ ישראל נתיקר מאד בתי הטעון, המצג הזה למד את יושבי העיר כחמש שנים אחר כך לפרוץ את חומת הגיטא המדומה ולשבור להם חצרות בחזקה בסביבת רחוב באב חאן־אל־זית <םמוך לרובע הנוצרים ולהנתיב הנודע אצל הנוצרים בשם "נתיב הצער"), אך התאחזותם במקים הזה לא התרחב הרבה מפני בי מספר העולים גדל מאד וזמן מה אחר הזמן הגז, למדם ההכרח להתיישב ולכונן שכונות משתפות מחוץ לעיר כאשר נבאר בהמשך מאמרנו. מקומות טיול. מקום טיול בפנים העיר לא היה אז ואין עד היום, הזקנים שבאשכנז ים שבאו כאמור רק לבלות את יתר שנותיהם בתורה ועבודה, לא מצאו כל צורך במקום בזה ויסתפקו בטיילם מביתם לבית המדרש, והספרדים החיים יותר חיים מבעים וגם חכמיהם זקניהם וחסידיהם נהנים ומתענגים מטוב הפרוזדור, הסתפקו בשבתם בקיץ בהחצר המרוצף .שלפני בתיהם ויש שאכלו שם סעודת הערב וגם, נמו.שנתם, ואלה שלא היה להם חצר רחבת ידים ישבו לנוח.על. גגות בתיהם השטוחים ומוקפים במעקה. אך הדור הצעיר מעדת האשכנזים:הרגיש כבר אז, הצורך והנחוצות לטיול ולשאיפת