Luaḥ erets Yiśraʾel · 1908-01-01 · שנת התרס״ט - שנה ארבע עשרה - 1908 · p. Seite 96

D6 לוח ארק יש־אד -איני מכין, גדליה: איני מבין,. בני. איך אתה אומר כרוח קרה "אין דבר", הלא אנו עכשיו נפרדים לנצח! ולמה? למה לא שמעת בקיל הסנגור? איזה בזיון היא לך אם היית מכקש שיבק־ו את דינך? הלא אתה אינך אשם כלום, אנכי יורע ברור שאינך אשם. -איני צריך, אבא׳ איני צריך. -איני מכין את דבריך, בני, הנד נא לי אל תכחד ממני דבר. רוצה אני לרעת מה בלבך בני בשעה זו. אל נא יהי לבך לפני כספר דחתום עכשיו, בבד ממני לשאת את משא החידה הסתומה הזאת. -לפעמים, אבא, טיב יותר לאדם אם אינו יודע אח האמת, בי היא מרה לפעמים מאד. ואני איני רוצה להדאיב את נפשך. ובבל זאת אני רוצה לדעת. אני צריך לדעת מה שבלב בני, יהי מה שיהי, הגידה נא לי האמת, גחרני עליך, שתגלה לי הכל הכל מה שבלבך אל תבחר ממני דבר. -איני חפ׳ן, אבא, בחיים, ענה הצעיר בקול חרד -אם הם לא יתלו אותי, אנכי אתלה את עצמי. -מרוע? -מפני שאיני רואה עוד כל תועלת בחיים, אין לי עוד איזה אוריאל שיחיה וירומם את נפשי, היו