Luaḥ erets Yiśraʾel · 1908-01-01 · שנת התרס״ט - שנה ארבע עשרה - 1908 · p. Seite 92

92 לוח ארץ ישראל ממקומו רץ אי הנימה. היא רוצה לתפש את בנו בשערותיו ולהשליכו מעד הבימה, אבל בדרך אחזו בו שני צעירים בידים חזקות, ואחד צעיר גנוה תלש את "הקינה" מידו של יוחנן ויקרענה לשנים גזרים וישליכנח הלאר. אחר גדליה עלתה איד צעירה וגם כן דרשה שעה ארבה על רבד אחדות הפרוליטריון של כל העולם ושהיהודים צריכים להיות הראשונים באחדות זו להסיע מהם את על המסרת וגדרי הלאומיות המיחדה, ה״אתה בחרתנו" שלהם שעומדים למבשל על דרך האחדות הגמורה עם הפרולטרין הגיאל. ואחרי שדרשו עוד אחדים מה שדרשו, יצא המחנה מבית המדרש, והקהל נשאר שומם למדכא, שפל ונבזה עוד הרבה, הרנה יותר מאשר היה מלפנים ...., דעתו של יוחנן במעט לא נט־פה בראותו אח חלול הקרש הזה! ומיד מי ז מיד בנו בבורו׳ ראשית חקותו י. וזד, עוד בא וקורע את "הקינה" מידו, קורע ומשליך באיזה סמרטוט נבזה. ויוחנן ראה בעיניו לא בנר את הפוגרום. שהיה בעירו. אבל אז לא הצטער ככה׳ במו עכשיו, אז הבל ) נעשה ע״י גוים. ועכשיו.. י