Luaḥ erets Yiśraʾel · 1908-01-01 · שנת התרס״ט - שנה ארבע עשרה - 1908 · p. Seite 91

Scan of the page — Image: UB Frankfurt, Visual Library (IIIF)

Journal: Luaḥ erets Yiśraʾel
Volume: שנת התרס״ט - שנה ארבע עשרה - 1908
Date: 1908-01-01
Page: Seite 91 (sequence 154)
Language: Hebrew
Belongs to: journal volume
OCR quality: 62% known words query
IRI: …/4789469-6446769--3481-4790959
Visual Library: page viewer of the UB Frankfurt

No entity mentions on this page.

OCR text

91 נטפי תנחימין הכאב׳ אבל לפעמים כשהנניה החזן את קולו׳ אז דודרה, הקריאה העצובה" באיזמל אל תוך הלבבות הפצועים. והתעוררו ועלו זנרונות הצרות הקרומית׳ ■יחד עם הצרות המתחדשות כמעט בבל דור ודור׳ ואז בקעו את חשך האויד אנחות עמוקות ויבבות של בוכים חרש... פתאום דלתות בית המדרש נפתחו׳ אל תיך הבית התפרצו מחנה של צעירים וצעירות יהודים מדנים באקדחים ובחניתות. החזן נשתתק׳ וכל הקהל הביטו בתמהון וחרדה ■אל הנכנסים. -איש אל ימוש ממקומו! נשמע קול צעיר אחד׳ ■סי שינסה לצאת ידקר או יירה. v r• »*,T* ואחד מהם׳ גדליה בני של יוחנן עלה על הבימה וידרש יטעה שלמה, דברי חרפות וגדופים כיפי היהודים, שזה אלף ושמונה מאות שנה הם יושבים ומתאבלים על איזי ארץ שכבר היתה לאחרים, ואינם חפצים לעשות מאומה לטובת אותה הארץ, שהם יושבים בה ונהנים מטובה, ובשעה שכל האומות עיבדים יחד לטובת ד,חפש, רק היהודים המחזיקים בהבליהם הגישנים יושבים לבדם וקוראים קינות ישנות... חמת יוחנן בערה ער להשחית. היא התנשא

Text as recognised by OCR (ABBYY FineReader), without corrections. Entity mentions: TagMe (2021); their positions were matched to this text again.