Luaḥ erets Yiśraʾel · 1908-01-01 · שנת התרס״ט - שנה ארבע עשרה - 1908 · p. Seite 48

פנימה ובבל מרחבי הבריאה, בשמ״ם ממעל ועל הארץ מתחת, ועל כן• כשהוא מתבונן ביפי הטבע ובגדולתו הוא מתפעל לא מן־הטבע בעצמו, כי אם מגדולת יוצרו 1)* ב). שלמות מוסרית נובעת ממקור מדת הצדק הגמור והמוחלט. אלהי הנביא הוא אלהי הצדק, השלם בכל המעלות המיסריית, וחובת האדם הוא להרבק בה,׳ בלומר : להשתלם השתלמות מוסרית עד ■שתהא הצורה■ דומה ליוצרה, כמו שכתוב: ,,קדושים תהיו, כי קדוש אני ה׳ אלהיבם״ 3) והנביא שהיה לא רק נאה דורש. אלא גם גאה מקים; עלה במדרגת המוסר למעלה מכל בני האדם. לא לחנם נקראו הנביאים בשם מלאכים, לא רק מפגי שהיו שליחי המקים׳ אלא מפני' שהיו משוללים מכל פניה עצמית ומופרשים מכל תאוות בשרים, ומשים זה היתד, תביעתו המיסרית של הנביא תביעה מחלטת, אינו רוצה בשום פשרה ואינו מתפיס בשים אמתלא. תכלית שנאה הוא שנא את הרע בבל מקום שהוא. כל משוא פנים אין לפניו: עשיר או עניי מלך או עבד-הכל חייבים להבנע מפני ממשלת הצדק.. גזי אמונה ביחוד הלאומי של עם ישראל, בנצחיות הברית הכרותה בין ה׳ וביןעמו. הנביא אוהב אח עמו אהבה בלי מצרים ורואה אותו בתור עם נבחר וגוי קדוש, שנוער¬ 1) חהלים ק*ד ובשאר מקומות. 2) ויקרא י׳ט, ב',