Luaḥ erets Yiśraʾel · 1907-01-01 · שנת התרס״ח - שנה שלש עשרה - 1907 · p. Seite 106

106 לוח ארץ ישראל הלב, והם נכנסו אל חוך לבה פגימה וימלאו אוחו דגשים נעימים ויפים, אז לא הבינה את הכל, רק מעט, אולם גם המעט הזה היה די לה לרעת מה חפץ בית הספר הזה לעשות פה, מטרתו היא, את זה הבינה היטב, לתת עבודה להרבה הרבה ילדות עניות שיש להן הורים עניים, למען תוכלנה לעזר להם. ובשמעה את דברי המנהל המלאים רגש, היתר, בטוחה, כי בוראי־ יבא יום אשר בבית הספר הזה יעבדו הרבה גברית וילדות, עלמות ונשים עבריות' והם ירויחו את פרנסתם• ולא יכריחו לסיבב על הפתחים לבקש .צרקה". אז■ בערב ההוא נדמה לה, כי גם זה הזקן, "ישראל סבא"• של נליצנשטיין, כפף את ראשי להאזין לדברי הנואם.. ״ישראל סבא!* אח, איזה מחשבות היה מעורר• בלבה הפסל הזה! בימים הראשונים לכניסתה אל בית; הספר פחדה לגשת אליו, יען אמרו לה בעיר, כי זה פסל שאסור להביט עליו וכי לפגי הפסל הזה משתחוים תלמידי ביה״ם והיא האמינה בזה יתחשב כי תיכף, ביום הראשון יאמרו לה שתשהחוה לפניו, אבל היום עבר ולא אמרו לה דבר וכן עברו עור ימים אחדים, אז הרהיבה עז סוף סוף לרדת אל האילם ולראות איזה פסל הוא, והנה נוכחה, כי שקר דברו האנשים הגנרנים. כי שים איש איננו משתחוהי■