Luaḥ erets Yiśraʾel · 1907-01-01 · שנת התרס״ח - שנה שלש עשרה - 1907 · p. Seite 103

108 יום השלום ביום השני קמה נברך בנקר ותמהר אל בית הספר, שאלוה, מרוע מהרה בל כך לבא ותענה : הן צריך לעבור... ולהרויח בסף, ולעזר לאביה. לא אסרה היא התבישה מעט. ומהיום ההוא נתהוה תקיפה חדשה בחייה, היא הרגישה את עצמה יותר הפשיר, יותר עליזה ושמחה, זבבקד בבקר באה אל בית הספר ללמד אריגת השטיחים, טויה וציור, ובערב בערב שבה שמחה הביתה. היא החליטה לעבד בשקידה למען תמהר ללמד את המלאכה ותחכה בבליון עינים ליום המאשר שבו תקבל שכרה, שבו תעזר לאביה... נעמה יושבת עתה על יד מבינת האריגה ואורגת חוטים חיטים, וגוזזת במכפרים את החוטים הבולטים ימישירה במסרק הברזל את האריגה ושרה הנה. יחד עם יתר חברותיה, ועת שטיח אארג - אז אקוה, אאמינה, חוטים חוטים יתלכדו; כי בני עמי יתאחדו ז רואה היא איך על ירי עבודת ידיה הרכות והקטנות הולכים ומתלכדים חיטים אל חיטים, שורות אל שורות ילאט לאט טתהוה שטיח יפה והוא חזק, חזק מאד, וכן בני עמה הנודדים בכל הארצות יתאחדו לאט לאט, כלם יחר וחיו לעם אחר, עם חזק, חזק מאד ששום רבר