Luaḥ erets Yiśraʾel · 1907-01-01 · שנת התרס״ח - שנה שלש עשרה - 1907 · p. Seite 74

74 ל ו ח א ר ין י ש ר א ל רבים. אמר לי השיך: אפשר שאתה הנך איש טיב וישר, אך לפני שנים אחרוה באו הנה אנשים אחדים חדרו את הבד ורשמי בפנקסאיתיהם ומאז נעצר הגשם, וחיות - הבר מבחר צייני - נדדו מהמקום רזה ואין לנו עבשיו במה לפרנס נפשני. ואחרי כל הובוחים והפתויים ראיתי׳ בי המה מאמונתם לא זזו, כי מעש־ כשפים בדבר, ומפני זה הייתי צריך לרשם כפנקכי בסתר תחת כנף מעילי, שלא יתישו בעבודתי וביחיד הייתי צריך להזהר מאד להבים בגנבה אל הקימפם, כי איך אפשר שאין מעשי כשפים בכלי המיזר הזה, שאתה מניע איתו הנה והנה, והיא בעקשנית מוחלטת מראה רק על הצפון והדרום? .. כל דבר הייתי. מיברח לחקר מפיהם כמה פעמים, עאופנים שונים כדי לעמוד על האמת, על הכל יש להם תשיבה מוכנת: אבל על פי הרי אינה אלא בדותה בעלמא, ההגזמה וההפלגה שגורות תמיד בפי הקדוי, כששאלתי את אהד מהם: כמה אחים לך >׳ לקח מלא קמצו חול ו$.זר ואמר : רבים הם, כמספר החול שבקמץ הזה והשני הראה לי על הכיככים מלמעלה יאמר,כמספר אלה מספרם, "ממש כאותן הברכית שכרך ה׳ את ישראל כחול שעל שפת הים וככיכבי השמים לרוב". הבדוים הפראים לפעמים אינם יודעים כלל את