Luaḥ erets Yiśraʾel · 1907-01-01 · שנת התרס״ח - שנה שלש עשרה - 1907 · p. Seite 68

«8 לוח ארין ישראל של צמר על פי־רוב קרועה ימטלאה, ושרוליה לבנית או־ כחולות: ב) חגורה רחבה בשלש אצבעות, שבה תלוי,.?ביון והוא מבין רחב ועקם; ג) ב$;א חבושה לראשו' בסמרטוט <רק לביבים יש מצנפות יקרות) ועל הכפיא ,פתילים", כעין חשוק שטהדק בו את דבפיא אל הראש,. על שכמי תלויה רצועת עור עבתה, שאליה קשורים כלי• זיני וקופסת אבק שרפה, לשתים, או שלש יריות, ובידיהם.» נבו־קים מקלות עם ראשים עבים. כמעע בלם הולכים.! תמיר יחף, והנשים גם בן לכושית כתנת שתרה מצמר כבשים ועל הראש מטפחת שחורה או בחולה, שבה היא; מכסה ראשה ופניה, רק נקבים נעשו במטפחת נגד העינים׳ לראות בדן. בצבדתיהן הן תולות קןשוט־ם מצרף; (פערלטיטטער), בחטמן־נזם ועל «דועותיהך צמידים עשוים מקין א־ מזכוכית, הנשים נחשבות בעיני־בעליהן; בבהמות משא. גם בשביל ילדיהם אינם: מרבים לדאג. רצים הם, הילדים, ערומים בחוין וגדלים בפראים, כגורי־ החיות שבשדה. מלפנים היו החוברים מתפרנסים■ רק, מבזה ושיה. והעסק הזה הצליח בידם. סבנה גדולה היתד. נשקפת. תמיד לעוברי דרבים מפני הפראים ההם, כי לפעמים! היו מתנפלים בעדת נוראה נם■ על שיירה גדולה ובוזזים אותה, ובהיותם תמיר אורגים לענברי־ רהבים ומזמנים!