Luaḥ erets Yiśraʾel · 1907-01-01 · שנת התרס״ח - שנה שלש עשרה - 1907 · p. Seite 67

חצי אי סיני €7 הזה איני מוצא במה להחיות נפשו, מפני הפנית שנבאר להלן. אדוני הארץ נחשבים התיכריס-אטה ערבית מבני הבדוים, גטו הישמעאלים והמדינים גני אברהם, נחלקה גם אומה זו לשנים עשר שגט, ער הימים האחרונים זדתה רק להם הזנות ללות את התרים, הנאים לגקר את חצי אי סיני, ותמיד היו ננינים להגין על זנותם זו נחרף נפש. נטו שיעץ יתרו לטשה למנות על העם שיפטים, שרי אלפים, שרי מאות, שרי חמשים ושרי עשרות, ורק את הדגר הקשהיגיאין אל משה׳ בך נוהגים התונרים גם עבשו, הקינים המה השופטים ובלם יחד נמצאים <תחת ממשלת השיך העליון. אולם באספות העם אין לשיך דעה יותר מכרעת מאשר לאחר, כל תקפו של השיך הוא רק תקף מוסרי, שהעם ברצינו הטוב נננע ממנו ומקבל מרותו. התובריים הם הדלים בין שבטי הבדוים. עדריהם קטנים ודלי בשר, וגמלים יש להם במספר מועט מאד, גם להשיך היותר עשיר אין יותר משמנה גמלים. רק לאהלים אחדים \ש יזתר משני גמלים, ולפעמים שנים או שלשה אהלים שותפין בגמל אחד. נגרי הגברים הם רק שלשה: א) כתנת פסים ו