Luaḥ erets Yiśraʾel · 1907-01-01 · שנת התרס״ח - שנה שלש עשרה - 1907 · p. Seite 55

55 חצי אי סעי המעין צומחים גם ירקות שוגים, אכן דמים ששם מלוחים מעט, אבר יותר נעימים ממי סואץ בכלל. כמהלך חצי שעד, עברנו בשפלה והגעגי למקים שרחב הים היא שם רק כמיל וחצי. מסרת היא בפי הערבים, בי שם קרע ה׳ את הים לפגי בגי ישראל, ושם טבע בל חיל פרעה, ושם כמעט שלא נטבע גפיליין מלך צרפת עם פרשיו, כי בקשו לעבר שם ברגל, ופתאם גאו המים, ובמעט ששטפום, כעבר עשרים שעה הגעגו עד ואדי גרוגרל*). שם יש צמחים רבים, תמרים ועיר אילגות שיגים. הח־רךים א יבוריס. כי שם המקום ההוא בתורת משה היא אלים ששם היו שהים עשרה עינות מים ושבעים תמרים. ביום השלישי למסענו אזלו המים מכליגי. השמש עמדה כמרימי השמים וצמאנו מאד, פתאם נגלה לפני באר במאה צעדים מן הדרך, מהרתי לבשר זאת להשיך, אך היא געגע בראשו ואמר: מקללת היא, מימיך, מרים. - ■אין רבר, אמרתי - צריך לגסות אולי■ סרה הקללה. -במו שודג׳א רוצה, אני אינני מיעץ, אמר השיך. דפקתי בגמל ובאתי בעבור רגעים אחדים אל *) ואדי" נחל בערבית, שבימי הגשמים הוא מלא מים כנהר, והמים במרוצתם העזה בוחבים אבנים גדולות הנופלות מקירות ההרים מזרמי הנשמים המרובים, ובימי הקיץ הואדי ייבש ורק האבנים המשלבות בו ערים המה על כל מה שנע צה שם בימות הגשמים,