Luaḥ erets Yiśraʾel · 1907-01-01 · שנת התרס״ח - שנה שלש עשרה - 1907 · p. Seite 54

54 לוח ארץ ישראל ב. עין מיטה. אלים. מרה. בחדש האביב שברתי לי בסואץ תשעה אנשים מהבדויח ההריים, ילירי הארץ. ובראשם השיך אחמר איש תאר בבן ארבעים שנה ונשוא פנים אצל שבטי הברוים וגם עשרה גמלים שברתי לרביכה לתור את חצי האי סיני. הפחה אשר במצרים נתן בירי תעודה, כי לא יגע איש בנפשי או ברבושי, ואם יפול משערתי ארצה,, ענש יענשו בבל חמר הדין. I T הגמלים נטעני. הבדוים הצעירים טפסו ועלו על הגמלים, והזקנים הבריבו את גמליהם וישבו עליהם והגמלים התנערו ויקומו בטלטדם את רובביהם טלטלה חזקה. ואולם אנכי עוד עמדתי והסתכלתי בים. מהזה נפלא נגלה לנגר עיני: לשץ הים מוקף מלמעלה בהרים ומתחת בצללי הרים, הנראים* כהפוכים בתיך המים, ראשיהם למטה ורגליהם למעלה. ההרים שמצד מזרח, הרי ערב, מזהבים בקרני השמש. רמים הם וראשיהם 'נראים כשני המגרה׳ הרודים, הדודים^ -נסעה, אדוני, ונלכה אמר השיך. טפסתי על הגמל ונלך. אנחנו שמנו פעמינו הנגבה, ומהרה הגענו עד מעין אחר המסתתר תחת צל המרים אחרים. המעין ההוא נקיא עין משה, ובערבית "עין מוסאי) על יד