Luaḥ erets Yiśraʾel · 1907-01-01 · שנת התרס״ח - שנה שלש עשרה - 1907 · p. Seite 53

חצי אי סיני 53 חזה גברה בל בך בלב דחכמים, ער שקברו עיי עצמם .באהבה ענויי הדרך והסכנה הצפויה לחייהם, יבלבד לראיה את המקים בעיניהם. באיזו חבה, באיזו שקירה התעסק* החכמים בחקירת המקים הקרוש ההוא! לבל מיני האבנים והמעינית לכל הצמחים והחיות, לאדם ולבהמה, בבל הסתכלו. הקת ודרשו ורשמו הכל לזיכרון, בל אחד בא והוסיף לחקר ■ולא סמך על מה שעשי אחדים*) ואם החכמים ההם חכמי אמות העולם, שאבותיהם לא עמרו על הר ■סיני - כך, אנו בג־ בניהם של יוצאי מצרים, שעמדו על הר סיני וראו בכבוד ה׳, - על אחת כמה וכמה. תקופת דור המרבר היא התקופה היותר מזהירה בדברי ימי ישראל, אז זכו לנליי אלהית, לרועה נאמן ■שכמוהו לא קם בכל הדורות. ואבות לבנים היו מספרים את הנסים והנפלאות׳ שעשה אז ה׳ לעמו בחירו, ונביאי ■ישראל היו מזכירים בנעניעים את הימים הטובים האלה: זברחי.ןלך חסד נעוריך. אהבת כלליתלך, לבתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה (ירמי׳. בי.) אך לרב בני עמנו, שאינם יבילים לראות בעיניהם יאת המקימות הקדושים, הנני נותן ציור מסע זה במקום שזבה להיות אכסניה לה׳ ולשבטי ישראל בעלותם ממצרים, *c החבם אדוארד רפלם תיר את חצי אי סיני ארבע פעמים ובכה‘ פעם בדרך אחרת (בשנות: 31-&2 .?2—1817)