Luaḥ erets Yiśraʾel · 1907-01-01 · שנת התרס״ח - שנה שלש עשרה - 1907 · p. Seite 21

21 «ל הפרת לטבול את בל גדפו עליו להשתטח על רצפתה. אך ־'א ׳יכלנו לרחו׳ן זמן רב כי גם אחדים מהגדולים ירדו ׳לרחיץ והוכרחנו לפנות להם מקים. כעבור «מן קצר עלינו שנית אל המעין וראינו כי אחדים מבני האירחה יושבים אצל המעין ומתענגים על מרוצת מימיו הקרים, ומהם עלו על ראש פסגתו להתבונן יעל חלקת ציוריו ועל כל הסביבה, ואנחנו נוטשני והתחלנו 'לטפס על הנבעות ושני הסלעים, דלגנו כאילות משן הלע אחד למשגהו, ובל אחר מאהני התחרה להראית *ת כהו, ובעיר שאנחנו עסיקים וטרודים, ומתענגים כדלוג, שמענו קיל החליל הקירא איתג, לבא אל המרכז ^צל המעין, וברנע נתאספנו. כאשר אחזה, אמר הד״ר ה. - בהוציאי שעונו «כיסו - עברה כבר עת .הצהרים ועת האוכל הגיעה. ייוסף ערוך את השלחן על האבן החלקה הזאת בעדנו, זעל הסלע אשר שם בקצה תערוך שלחן בעד הנערים. ׳והמשרת מהר להוציא מהדייסקי מטפחת לבנה ויפרשנה על הסלע ואחרי כן היציא בבלות לחם, גבינה, זיתים זלןיפםאות של סרדינים, ואכלנו לתא בין כעיפים וכרעבים ז«תינו לרויה ממימי הפרת. ממש בסעודת שלמה בשעתו, אמר בן־צבי בראותו כי המשלת היציא נם בקבוקי יין ומבינה קטנה לבשל _קיוה.