Luaḥ erets Yiśraʾel · 1907-01-01 · שנת התרס״ח - שנה שלש עשרה - 1907 · p. Seite 22

22 לוח ארץ ישראל בגמרנו לאביל ואברה באה ונארה על שכמה, היא לא ההפעלה בראותה את חבורתנו, בי כנראה לא בפעם הראשונה מצאה פה אורחים אירופים, ותלך ישר אל המעין למלאות את נארה מים. מאין את אברה, שאל אותה בן־אריה. מחסמא ענתה, הרחוק הכפר הזה מפה? כהצי שעה, ענתה, בהביטה על הלחם והנבינוז המונח על רמפה, ותרם את נאדה ותניחהו על שבמה, ואנחנו נתננו לה לחם וגבינה שקבלה מבלי כל סירוב, חסמא! אמר אבי־יעקב, ויתעמק במהשבה, השס הזה מצלצל באזני, דנה יש לנו השם הזה אליעזר בך חסמא (אבית פ״נ.) ואולי היה מיושבי הכפר הזה ועלי שם עיר מושבו נקרא בן הסמא!), במו שמצאנו תנאי© 1) וראיה לזה נוכל להביא מהעם "ר׳ יוסי בן דורמסקיח*■ שדעת הרב כעל כסהור וסרח (פ״ז) שנקרא כן על שהיו, מדמשק, ועוד הרבה. האמנם מהמסוסר בויקרא רבה ס׳ אחרי פסוק כשושנה, נראה שע״ס מעשה נקרא "חסמא", והספור הזה הביא את מגיה המשניות (באבות שם) להקיף את מלח- ,כן" בשני חצאי לבנה, אך כל מעיין יבין כי הפתגם המובא. במדיר שם "אמרין איר,חסם רבי וקרין ליה ר' אליעזר חסמא׳י יתכן רק בתור משחק־מלים אם נקרא בבר בן חסטא, שאל״ב מלבד שאין להטאמר שום הבנה, איך יתכן בי נקרא רקן בהנינוי שקראו לו בני מקום קטן אחר יעו״ש. %