Luaḥ erets Yiśraʾel · 1906-01-01 · שנת התרס״ז - שנה שתיים עשרה - 1906 · p. Seite 146

m 146 לוח ארץ ישראל על ההרים המנסים את רוב שטח הארץ המין בריא החורש בעמל רב את תלמי הריו הקשים והאוהב את ראשיו "הפרושים" הרואים את פתרון החיים בתוך החיים בעצמם, ומעל כל אלה מרחף נשר רומא האיום הקפץ לטרף את הבל. הצעירים והקנאים חיגרים את החרב ובוטחים בגבורת ימינם בהמבבים לפנים, האסים מניחים להקיסר את קסריתו: מסיחים דעתם לגמרי מעיניני העולם ומבשרים "מלבית שמים" והפרושים עם חלק גדול מהעם חישבים היטב היטב את בוחיתיהם הדלים לעימת בחות הרומאים ויודעים להכיר את ההבדל הרב שבין דור המכבים ובין דורם היא, בראש אלה האחרונים־ עימד ר׳ יוחנן בן זכאי חפץ הוא בחירות עמי ובשלטינו על ארצו כהצעירים והקנאים אפס כשר צבא מלומר יורע הוא לחשוך כדוריו לעת מובשרה. רואה הוא כי אם גם כל העם יתקימם יחדיו לא יוכל לקים לבדו גגד עם רומא העצום יהמסודר. מתבונן הוא בי אין לסמך אף על אחד העמים הקרובים לישראל קרבת גזע, יודע הוא כי סיף סוף יפל עמו ואז תכבה גחלתו לעולם כאשר גדעך אור עמון מ־אב ועוד רבים משבטי שם, וכאשר הולכים וכנים עמים רבים ואם אי אפשר להציל מגזע חם ויפת אח חסן המדיני נחוץ לראג לחסן הרוחג•, אם אי