Luaḥ erets Yiśraʾel · 1906-01-01 · שנת התרס״ז - שנה שתיים עשרה - 1906 · p. Seite 139

139 חיזה בהלףן דבריך, צעק אסטרינסקי בספקי את בפיו, אשת הדבר כי «ביברי" אתה אך בבל זאת הלא לא נתקת לגמרי מעל עמך, יהודי נולדת ובין בני עמך הנך חי ובבן הלא תדע כמוגי כי אם גם יקרה, בי יינה יהירי את האבר הלא רק האיגם־-יודדים חייבים בזה, בהם תלוי הקולר הזה, המה גדרי עלינו גדר על גדר חסמו בערינו בל דרכי המחיה והכלכלה והביאי אותנו לירי כך, שאי אפשר ליהודי לאבל פת לחם בלי פעע, ומחייב הוא לעשות הרבה דברים המתנגדים נם למבעי וגם לרוחי, אין זאת ארוני בי לא שמע־ אזניך את האשמה הלא - צידקת שהשמיע פיך. ליא כמיני שמעתם כלכם את אשר תדברו כי אז כבר הגיעה "מלבות השמים". הא! הא! "תלך כתיבה" קרא אסמריגסקי רוסית אמר נא לי חביבי ה״ביבלי" "מלכות השמים" זי מה היא לדעתכם? עד כמה שהבנתי אני את ה״ריצפט* שלכם שיש בו גם טולסטאיזם הרבה הנה הסוף היא כריתת האדם ם; התבל זה הוא האושר היותר גדול שהאנישיית האימללה תיבל להגיע אליו ולכן אגיד לך בפה מלא בשמי יבשם אלפי צעירים כמיני כי אף ששער החטים ירד מאד ואפשר בי קרוב ודום שבי אצא נקי מנכסי, הנה בבל זאת ח2ץ חיים הנני