Luaḥ erets Yiśraʾel · 1906-01-01 · שנת התרס״ז - שנה שתיים עשרה - 1906 · p. Seite 138

38;1 ליח אדן ישראל עלעל בי את דפיו, התבינן בי היסב רשם עליו מספרים שינים יבנלותם זאת ישבי משמים. " חה-חה-חה ומה אמרת־ לכם־הגיד העמיר- מפי תמי הינוחים כמי שנאמר ״א י ן ק ם ח״ לאשר: אין מקח על הקמח " א ין תורה". "אין בל צירך ביבירדס-ענהו הצעיר-מהפקט הזה לבדו תראה עד במה צדקתי באמי־י: בי בל הייני פה בגולה תלוים בקירי־ עבביש ואף רוח מצויה של הבורסה יבולה לעקר איתני ואת שהשני". 'לא! חביבי אסטרנסקי! צעק בער הפנים הירק בשעוה אל -הצעיר -בעל יברחו, זה מראה לני, בי התרחקנו מהחיים הפשיטים של ה״ביבל" נשמטה האדמה מתחת רגליני .ונברתה האמינה מלבבנו, יבבל זאת עדין אנו מתפארים ב״אתה בחרתנו". אדרבה; הידני נא אדוני הביבלי איך נשיב אל החיים הטובים ההם, הן פה לא הסתפקו בזה שאין מניחים לנו לעבד את האדמה, כי אם גם אסרו עלינו את הישיבה בכפרים. בגמיל ידינו גמלו לנו : אנחנו ישבני בתוך הכפרים ורמיני את האברים התמימים, וימדו לנו לפי פעילתנק אי שמים ׳. אך לספק בף ולג׳־ז שער איבד למשמע