Luaḥ erets Yiśraʾel · 1906-01-01 · שנת התרס״ז - שנה שתיים עשרה - 1906 · p. Seite 132

182 ליה ארץ ישראל בא־־וםת*.-ייםסרנה לעגלתו דוב ני ישא איתר, על התחנה, אך רק יצא העגלון מהחדר רץ אחריו קמחי ויגזל מתוך ידו את הטלגרמה, לך חביבי ריב שבב על מקימך אי קח לך אצל בעל הבית בים יין שרף, את הטלגרמה■ אשבר בביקי בעצמי בבואי אל בית הנתיב־ת, אמלל! שמע קמחי ק־ל פנימי מדבר בסתר לבבר הלא אבנים גדולית שזיפות ושחירית עומדות נגדך, האט לא תביר בי אבני שריד מקדשך המה, בובית הנה אבני כיתל המערבי, ביב־ת הן בבית עמך, ואתר. זד יעול• תפר את שביעתך אשר נשבעת לאביך ותלך לדאג לנפשך לבנית לך בית אשר ינתקך מעט מעט מעבורת עמך עד בי תנתק מאתה לגמרי, דאגת העם תמיר בדאגת ביתך, עמך גירד •אתה תלך ותמצא לך מרגע בחיק. רעיה, היה לא יהיה ברבר הזה! לקרעים לק־עים תקי־ע את הטלגרמה הנ-יראה! קרעי־פשית ניר המפוזרים על על פני השלחן העידי בי מלא קמחי אחרי הקול המדבר בתיב*._ ט. ונוחים ונאומים. לא רב הוא המרחק בין העירה שפלה הנחשבות על פלך ק.יבין עיר המחיז אלישבת הנמצאת בפלך