Luaḥ erets Yiśraʾel · 1906-01-01 · שנת התרס״ז - שנה שתיים עשרה - 1906 · p. Seite 124

124 לוח ארי; ישראל שום אפשרות להתרומם מעל לו, ואמגם מה נהדרו החיים הפגימים בחוג המשפחה גם בבתים' הפרדים השיקעים בביץ הזה. הגה ראיתי זאת בעיגי, בבית העומד לגגד עיגי, בבית הפרפר האימלל הזה. זה השפל, הבזוי גם בעיגי בגי עירו, הגשבע מאות שביעות ביום כדי לפרפר קגית בר קטנה, הגה היא מלך בביתי, מלך עם בל ערגת המוח המיבגה במלה הזאת, מה גדל אשרו בשבתו בפינתי בראש השלחן מיבתר מבגי ביתו ועיניו הפיקי אז מבט שמימי.... —י בן בן, המשפחה היא מטרת חייהם, יבה קשירה יל אשרם, אושר? הלא אישר בזה יכל לגפל גם לי לחבל, לולא צואת אבי, לולא הרעיון המיזר, בי חיטה אגבי לבית - אב המחויב להקדיש חיו לעבירת עמי, יכלה מרים משאת נפשי -היושבת וממתנת גם עתה עלי- להיות הרעיה העומדת ליד ימיני בחלון הזה, גם אז הייתי באחד מאחי המאושרים היושבים להם עתה פמרים בחוג משפחתם ועל דעתם לא יעלה בלל להצטער מהבוץ והחישך המקיף את בל הפביבה.- כן בן מרים משאת נפש. אלמלי הצואה הניראה אלמלי שגעוני לנבל את דברי אבי האחרונים - שאילי דבר מחים מחלתי- בגזרת מלך לא היית את א־מללה בודדת, ואני לא הייתי גלמוד• שנינו יבולגי להיות