Luaḥ erets Yiśraʾel · 1906-01-01 · שנת התרס״ז - שנה שתיים עשרה - 1906 · p. Seite 122

היתה זאת "פעידת מציה" ופעידתא דדוד מלבתא ומהנוגע לאותו הענין . , . הנה בלי נרר לעת מצא אסע לאח . . . קה לשאל בעצתו שיחיה ובין כה אני מקבל עלי לתת מחצית הוני לבנין ירושלם איה״ש תיכף ב ש יבוא משיחצדקנו ולעת עתה נאמר ,שיר המעלות בשוב ד׳ את שובת ציון". ,הוי המיר גרם" התמרמר קמחי על עצמי, למי דברתי דברי? איד תלונה חרישית עברה בין המסובים על כי אינם נגשים תיבף לאתה פעולה, אך במהרה התנחמו בדברי האומרים: כי ר׳ מנחם לא . דחה את הדבר׳ חלילה, בקש אדרבה, היא מבטיח להתיעץ עם ,הצדיק" הוא מנדב גם מחצית הונו בשעה שהדבר יהיה נחוץ, ובבן אפשר לשמח מעט במוצאי ,שבת בראשית" יאמנם שמחו, המלוה מלכה נגמרה ברקידים אך קמחי הרגיש כי שעירים מרקדים בלבבו, וילך לחפש את בלושטין למען ילך עמו יחד אך הוא ישב בבר בחדר מיוחד בחברת רועיו על יד ה של חן הירק והתעמק בהפרופרנס עד שלא היתה שום אפשרות לנתק־ משמה וכה יצא קמחי בפחי נפש מאותו הבית אשר לפני שלש שעות נבנם אליו בלב מלא תקוה. כל השבוע שלאחר החג ירד הגשם בלי הפוגה, ברדדבית שפלה גדל הביץ עד בי גם בבתי -רגלים