Luaḥ erets Yiśraʾel · 1906-01-01 · שנת התרס״ז - שנה שתיים עשרה - 1906 · p. Seite 53

53 ארץ ישראל היום ולפנים!העמוק, בין אותם הגונים ש״הביפרים" בלומר היהודים ■והנוצרים, מותרים להשתמש בהם להבנת מלבושיהם. על אלה נאסר ביהוד הירוק אשר בפי הערבי יקרא בשם "גון הנביא והפטיזים הקדושים" ורק זה כחמשים שנה בטל האסור. בין היהודים ישנם נם כיום צבעים ובלם אשבנזים, רהם צובעים בכל הצבעים. בבית הספר לחבי״ח בירושלם, עוסקים בעת בהבנת מצבעה נחלה עפ״י יסודי המדע האחרונים. טס חרשת הברזל -החרשת הזאת היתה לפנים- בכל יתר האומניות-פשוטה־ מאד, וכל עסקה הצטמצם בהבנת שריגי החלונות, ותשמישי הדלתות, וכלי המלאכה הפשוטים הדרושים לפלח לעבודת אדמתו. אך למן היום שהחל ישוב היהודים האחרון להתפתח, התפתתה עמו גם החרשת הזאת 0. ותגיע למדרגת חרשת מסקנה, והיהודים הם גם כיום־יחד עם הנוצריס-האומנים היותר מץינים בה. בית למוד האומניות של חבי״ח בירושלם הועיל הרבה להתפתחות המלאבה הזאת בין אחינו, והבית היותר גדול לחרשת הברזל בין היהודים בארץ, הראשון לחרשי נחל נירושלם היה ר' אליהו זלמן ("סחר האר•}" להרי״ט פעם בהצני שנח א׳).