Luaḥ erets Yiśraʾel · 1906-01-01 · שנת התרס״ז - שנה שתיים עשרה - 1906 · p. Seite 34

לוח ארץ ישראל 34 עצמן. וכמי בן ישנם בין החנונים או בין בעלי הבתים המסבירים פנים לאחר הכלבים אשר עפ״י הרב היא מנהיג הלהקה, אך את חבתם הם מביעים ד־קא במחמאות ודברי חלקית, אך לא בנגיעה ובחפיפת יר, בי הבלב נחשב בעיני-המשלמים לחיה ממאה, ובדעה הזאת מחזיקים גם הנוצרים אזרחי הארץ ׳ בתחלת שנות השבעים למאה הדולפת, היה בירושלם כ־ב אחר הנודע בשם "תיבל", הוא היה מנהיג להקת הבלבים אשר ברחוב שער יפו בתוך העיר פנימה. ושלטינו השתרע עד רחוב מוכרי הירקות אשר בסוף "שויקת עלון" מזה, ועד הרחוב הצרה אשר מצפון לכנסיית האנגלים מזה, בל בני הרחובות האלה ידעו את "תובל" אשר הצטין באציליתו בכל אשר הצטין בכעורו בהיותו "עור ופסח יחדו" לרגלי מלחמותיו הכבדות עם מתנגדיו הכלבים אשר ברחיב הבנסיה הלטינית הקרובה. בשערותיו הקשית והמסבבות, בראשי השטוח, ובאזגיו הקצרות, דמה לאחד הצבועים, ורק עירו- אשר אם אמנם גם העין החודרת לא יבלה לקבוע את מראהו בנקל, בהיותו תכול מזוהם המערב בלבניגית אפורית-הוא אשר הטביע בו את איתו הטפום המיחד לכלבים אשר ברחובות ירושלם. הכלבים האלה מלבד מה שהם מביאים טובה