Luaḥ erets Yiśraʾel · 1906-01-01 · שנת התרס״ז - שנה שתיים עשרה - 1906 · p. Seite 35

3 5 ארץ ישראל היום ולפנים ־לדר בנקיתם את הרחיבית סבל חלאה באמיר, עיר •מפקחים הם על במחץ יושביה בלילה, בי בהדגישם :איזה צל של המולה המעוררת חשד מה, והרימי בלם יחד קיל נביחה המחריש את האזנים, במתרעמים קשה על חציפיתם של אלה המרשים את-עצמם להציג בף רגלם במקום שהם־הבלבים־לבדם ארוגים לו. דוד מרמז בודאי על הכלבים האלה באמרי: ישובו לערב יהמו כבלב ויסיבבו עיר!). הבלב אשר לא זבה לקגית לו את חבת אחד* התושבים של הרחוב אז השכונה שהוא שייך אליהן, יסבל רעב במלא מובן המלה הזאת, וביחור אלה שמזלם גרם להם להיות תושבי אחת הרחובות הנקיות, בי בעיר שבלבי רחיב הקצבים למשל, אינם סיבלים מחסור, במצאם להם תדיר עצמות ושיורי בשר להשקיט את דעבונם, הכלבים אשר ברחוב הסנדלרים הולכים עפ״י הרב בבטן חסדה. ובכלל באותה מרה שחפץ הנקיון הולך ומתפתח בערי הארץ, כן ילכו הכלבים המסכנים הלוך ורעב, הלך ורזה. והאמת צריכה להאמר, כי אותם הימים שבהם היו מתגלגלות בל מיני׳ נבלות חיה ועיף ברחוב כבר עבדו ואינם, וביחוד בערים אחדות בירושלם 1> תת^ים בט, טו,