Luaḥ erets Yiśraʾel · 1906-01-01 · שנת התרס״ז - שנה שתיים עשרה - 1906 · p. Seite 33

38 אר׳ן ישראל היום ולפנים בני לויתי, ואלה עומדים תמיר על המשמר לבלי תת לבל בלב אחר הזר אליהם, להתישב בתיכם, כי בראותם איתו מרחוק יטהרו אליו בנביח־תיהם המכאיבות אזנים, והכתירוהו סביב, והתנפלו עליו, ונשכוהו ושרטוהי עד שפך דם, עד בי בעמל רב יצליח להמלט מתיבם בעיר שניו. בהזקין מנהל הלהקה והרגיש בי לא יבל עוד למלאית א־ משרתו באמונה, ועזב מקימי לרעהו הצעיר * ממני הבא אחריו במדרגה לשבת תחתיו, והיה השני תחת רשותו של הראשין, עד אשר ימית האי, ואז יירש מקימו בלה. שגלית הכלבים תבחרנה להן פנה נסתרה למען הטיל בה את גוריהן, ובגי הדור החדש האלה יזהרו לבלי עזב מקימם בעודם צעירים, לבל יהיו למטרה להמון המקרים הרעים האורבים להם על דרכם אם ע״י הילדים הקטנים המצטינים בשיבבותם, או על ידי בני מינם הגדולים אשר יביטו עליהם בעין צרה בבואם להצר את צעדם. אך בהרגישם כי יכולים הם לעמד במערכה את אויביהם, יעזבו מקוטם ונספחו אל הלהקה של אותה הרחוב או אותה השכונה שבה נולדו, הכלבים מראים לפעמים חבה יתרה לאחד החנונים של הרחוב או לאחד השכנים של השכונה אשר הם שייכים ג לן, אבל אהבתם נתונה ביהוד להרחוב או להשכינה 5