Luaḥ erets Yiśraʾel · 1906-01-01 · שנת התרס״ז - שנה שתיים עשרה - 1906 · p. Seite 32

;12 לוח אר*ן ישראל שמעמידים משגיח מיחד על השיחטים היחידים ליל יעברי עליה, ושברו נוטד מעדת היהודים. הכלבים אשר בבית המטבחים מצטינים בעצלותם הנפרזה, עד בי גם בהקריב איש זר רמא לא יזוזו ממקומם למען נבח, במנהג אחיהם בבל מקים אחר. עורם המלא תמיד בתמי דם, וחזות פניהם השמנים, מעידים עליהם בי אזרחי המקום המה, ובי נאמנים עליהם דברי המשל הערבי: "דמיונו בבלב בית המטבחים המשתוקק לרעב ולמנוחה!״ הנביא ישעיהו מרמז בודי על הבלבים האלה באמרו, "צופיו עורים, בלם לא ידעו, בלם בלבים ארמים" לא יוכלו לנבח, הוזים שובבים, אוהבי לנום". ופה הננו מוצאים מקים לתאר מעט את בלבי■ הארץ, ואופן חייהם. הכלבים הסובבים בשוקים בערי המזרח, מביאים טיבה רבה ליושביהן, בטהרם את השוקים והרחובות מהנבלות, העצמית, ושיורי המאכלים הנערמים פה ושם. הכלבים האלה נמצאים בבל מקום, ולהם אורגניזציה מיחדת, וכל אחד מהם הוא נאמן לאותה הרחוב אר השכונה אשר הוא שייך •ליה, בהולדו בה. שם יחיה,ושםימות. בראש בל להקה אשר עפ״י הרב מספר בלביה מעשרה ועד שנים עשר, ישני בלב אחד המנהל את