Luaḥ erets Yiśraʾel · 1906-01-01 · שנת התרס״ז - שנה שתיים עשרה - 1906 · p. Seite 24

24 לוח ארץ ישראל לבם בשם "שד", אשר בערמתו הרבה ובמלים האחרית אשר הוא יודע לגמגם גם ב״שבנאזיי" היא הזרגונית־ האשבגזית, הוא מצליח לפשר מהר בין המוכר הפלח ובין הלוקח היהידי. גם הארופים משתמשים עפ״י הרב בהסרסירים הג״ל למען הביא את עסקיהם לידי גמר עם הפלחים, בי אמגם מועילים הם מאד לגמור כל עסק, a האופים (בערבית ב׳באזין בלומר לחמים1 אין להם בזמן הזה שוק מיחד, ככל אשר היה הדבר גוהג בימי מלבי יהודה שקראו לו ״שוק האיפים״ 1). אך הם פזורים על פגי כל העיר, ובבל פנה צנועה העזיבה מדיורים, יקבעו שם את מקימם, כי שם לא יטריח העשן המתאבק מאדבתם כל היום, את השכנים, ושם ימצאו חלקה רחבת ידים לגבב את קוציהם, שכותיהם, ועציהם, הדרושים להם להסקה. והאפיה תעשה בפורני 2), הנקרא בפי הערבים ״פורוך, והוא ה״פורנוס״ דלטיני אשר תבניתי ידועה : כוך עשוי בפה ורצפה, ופיהו מן הצד, באשר עושים גם האופים בארופה, ואין בין הפורגום הארופי לבין הערבי, אלא שזה בנוי לבנים, וזה עשוי אבנים שאין ') ירמיהו ל״ז כ״א. 2) ניצה ל״ד.