Luaḥ erets Yiśraʾel · 1905-01-01 · שנת התרס״ו - שנה אחד עשרה - 1905 · p. Seite 141

141 חוזה בהק ־ץ ׳אשת לפידית" באש קדשה אילם כלבתה תחת האלינים הגסים ידעך אירה, - קמח־! התאמץ בבל לבבך, בי אמנם יבא היום המאשר שבו יתאשרי בל היצורים? - נן! ככל אשר ימהר עמנו להתישב עלי- ארצי בן יתקרב היום ההוא. -יאמנם האמין זאת באמונה שלמה? אך פתיה :מיני תשאל בזאת הלא גם שתים העין יכיל להרגיש אה האמונה החזקה החריתה במי באש קידש על פניך. - קמחי! -מגיא! - הסב עיניך מנגדי, אל נא תביט בבה עלי, הגך קורא מעל פני את אי־האימן שהשתרש בלבבי אתה מכיר בשפתי אש זרה, אבל כל אלה ישקרי, ■אמנם, יש אשר תוקד בי אש טמאה אבל רוב חיי אינם אלא חיי טוהר, חיי שאיפת לגביה ילאצילית, ימאניא הטיבה והטהירה א־הבת איתך אהבת עילם, יזלא תבין לא איתר, האהבה המצייר" השביחה בי אם םעין איתר. הנקראת אפלטונית אך היא עוד ייתר ..•? -ואני קירא לזו "אהבת דבורה וברק" שגדולה ה'א בעיני מאהבת דוד ־יהונתן: הנאהבים קשורים יחד גאהבת דבר גדיל מרום ינשגב העומר מחיי] להם