Luaḥ erets Yiśraʾel · 1905-01-01 · שנת התרס״ו - שנה אחד עשרה - 1905 · p. Seite 116

׳י־י־ד״״ה^לץןמג , מ״ז־ך־־׳יר׳-־ז• .f <1 it לוח ארץ־ישראל בא עמו. - בבואם אל ההדר מצאי שמה שתי עלמות. אליטיב הציגן לפני קמחי: "העלמה רוזנבלט קרובתי והעלמה ה״אברך הירושלמי" אשר בל״סבבר ראה אותה בארץ ישראל". ואמנם קמחי ראה אותה בהמישבות נם נסעי לאשדית באניה אחת. העלמה שלמון וה״אברך הורושלמי״1 היתד. נם עתה לבושה באותה התלבשת ■המוזרה אשר בה ראה איתר, קמחי בארץ ישראל. נם עתה היתה עטיפה בשמלה שחורה, בצורון גדול אירננלי, ובחגרה של בסף מוזהבה. על פניה הלבנים והיפים שבנה תוגה. עיניה הגדולות ממראה הרימה לתכלת, הביטי בטי מאובנות, שערותיה הצהבהבות כפשתה, הסרוקית פשיט "רחת עד לערפה ישמר. הן ■מתאחדות לצמה גדילה המנעת עד קרסוליה. אודם קל עבר על לחייה בראיתה את קמח* ובצחיק קל אשר הבליט עוד יותר את תינתה שאלתהי: "אם עלה על דעתי כי היא היא האברך הירושלמי?״ ותספר לי בי .בשם הזה שהיא תתגאה בו, עטרה בעל הבית. -״גבירים ונביחת!- אמר אליטוב-שבי לבם פה ועלי לשוב אל האולם, בי עזבתי שמה "איש צר ואויב* החישב מחשבית רעית על צבאי, עלי לחיש לרוחתו", -הליבלה פטרוני יושב שמה?- שאלה קרובתו •ובהשיבו,לה בי צלפחד עקמה שפתיה ותאמר: "בודאי T