Luaḥ erets Yiśraʾel · 1905-01-01 · שנת התרס״ו - שנה אחד עשרה - 1905 · p. Seite 113

חוזה ב ה ק י ץ 113 "בה-בה!" הנך פה, טיב מאד אגי אשב על ידך יג*מתעה יחד בי יש לי עגין רב הערך שאגי חפץ לדבר עמך אותתו בעת שנפשי לא תהיה בל כך פזירה, אפשר שנדבר אותתו מחר, לאמר: אז אגביל את ייזמן, בערך, שבי נובל לדבר באריכות ביאית להענין החשיב ההיא יבין כה נניח מעט יאחרי בן נלךאלאליטב. -מדוע אלך אליי? היא אינני "מן המחנה" ירק פעם ראיתיו ומה לי ילו? - בעקר הדבר צדקת, אבל היא אינני גם מהעימדים מחיצה לה, הוא מהמתנגדים לנו בשפה רפה, שבל כ־נהם היא, בי נתיבה עמם יננצחם. -בן, לול לנצחי, אחדים מקרוביו הרחיקו ללכת י׳שקלר למטרפסי, נם הגברת אליטב, אשה משבלת, כקצרה: שניהם המה מהטפים הייתר קרובים אל מחננו ילבן נבין שנם אתה תתקרב אליהם ובהמשך הזמן 'יספתי אליני-עוד גם זאת ביתי פתיח לריחה לבל משבילני ויידע הוא פרק ב״שחמט". -"הארגז נפתח בפשיטית" אמר קמחי במרירית• אליטב מבין פרק בשחמט ולפבך נגרר אחרי האחרים מהמחנה שהם מומחים לאותי רבר.- בבלל לא אהב קמחי להיות מסית ישליח העושה נפשית לרעייני אי 'לכיא ככהן ימירה בית איש פרטי להטיף לי לקחי, היא לא