Luaḥ erets Yiśraʾel · 1905-01-01 · שנת התרס״ו - שנה אחד עשרה - 1905 · p. Seite 95

'90 ח י ז ה בהקיץ אין חפצי לנגע בבכיר אמך, אבל תסלח לי, היא הגבהת אמרה לי: בלימן "רע לך בי האספה תהיה בביתי"• ואם אמגס בן היא, הלא גס איש אשר לבי י*ב ארי יגם קרח הוא, אף זקן ושגיס אין לו לא ירהיב בב״ז את נפשי לביא אל ביתה לאספה אם לא יחליט תחלה.. להסבים לכל אשר תאמר. נצלנו! יחי בלימאןחביבני י קורא ברלבששין: בשעה לפני האספה נודיע למרת בילין בי האספה תהי בביתה כתשע שעית בערב היא תשב יתחבר, שעה ושתים עם האחדים אשר יבא־ אמנם אל ביתה יבין בה נשב לני אנהני בבית הד״ד אבן ינגמר את דבר אספ תני. ״עירבא פרח:׳׳ -קירא צבי-מי יעמיד את עצמו כמקים סבנה בזה ז׳ מי יקבל עליי השליחית לאמה לה זאת? ימה יהיה אחרי בן זי הלא נהיה אג־סים לברח מאשי־ת, שמע נא טולה! - קירא וולריא־בילין אל צבי- טיבה עצת ברל, הארק ■בלימאן, יקבל עליי השליחית להגיד לאמי, בי האספה תהי בביתה, אני * אני >■ קירא בלאימאן בחלחלה, הלא בעל לאשה יאב לבנים הנני. אבל צדקתם צדקתם מאד הלא יק אגבי מסגל להביא קרבן בזה, בך אעשה, אידיעה לה כב־ט־ס: כניסח הרגיל, בי אחדים מאתנו יביאי אל ביתה