Luaḥ erets Yiśraʾel · 1905-01-01 · שנת התרס״ו - שנה אחד עשרה - 1905 · p. Seite 94

ליה ארץ־ישראל 94 לי מה היא הקסם אשר בבחי תגרש בל גבר.; לא קסם בידה נ״ אם שתי ידים חזקות ״בריאות; לה, באשר ראית, יבהתגגד איש להצעתה תחלק את לחייי באיפן שאינני צריך עיר לא לדגטיסם \ ילא לגלב. [ הה הה! ואתם נמיני לב באלה 'היראים מפני: תניפת ידי אשה? אדרבה, הראני נא את גבירתך הארצי־ישראלית, אראה אראה. למה תדברי דברים בטלים -אי מר בארל-איש לא יבא אל האספה, יהד״ר אבן אשר בביתו תהיה האספה יהיה הראשון אשר יברח מפניה, בי היא זיבר עוד אספה אחת שהיה בה עד ראיה, אי עד שמיעה... 1 ייאלריא, אילי יידע עתה איזו תחפה? סיב״ס י הירתך היא אילי תיבל לפעל עליה בתחנינים, התחנן ׳ נא בי לא תלך להאספה.... הנשאל מנענע בראשי באומר: "אין עצה יאין חכמה". יש לי איזו עצה, אימר בארל, אבל חס אני עלי טלנאי שלי לבקש מאתי קרבן בזה. השמעתם השמעתם? קירא איש נמוך דל הבשר יצהיב בהתפרצי החדרה. אך זה פנשתני הגברת ביילץ. Pardon mon eher, היא אימר אל בילין צרפתית. 1^.1;«»ת V T