Luaḥ erets Yiśraʾel · 1905-01-01 · שנת התרס״ו - שנה אחד עשרה - 1905 · p. Seite 93

ח י ז ה בהקיץ 93 שה עשה? הלא הדס את האשפה, איש לא ייבא אליה ן« ״מרוע? " שיאל קמחי, אך צבי אינני משיב אך שרים •היי דמעלה ומנענע את בתפתיי הרמות יהרחבית לאימר: מה אדבר אם איש שהסתתרה בינתו, ז-ילין אומר: אמנם אמי היא, אך עלי להגיד האמת, בי אחת משתי אלה תהיה: אם ידעי הקרואים לי היא תבא לא יבאו המה ואם תעלם זאת מהם ייעזב, את האספה אחד אחד ברגע בניסתה. אך ■מריע? "יען כי שום איש לא יחפץ לחבית עד שתגרשו" ■עינה בארל, "סדם ועמרה!-קורא קמחי בבעס-בי אד־נידברו גא דברים ברורים," "צא החוצה ושאל את אחד החייבים או את אחד מעסקגי העיר ותשמע" אבל למה? למסה? למה?-מעקמי צבי,-חפץ הנך דברים בדירים, שמע, וחברי בילין בטיבי יסלח לי, לשמע יע ם הגברת ב י ל י ן יתפלץ בל גבר בעל זקן ‘לעל שנים, אהה אלהים! הרוח עועים נסך בקרבם? אמרו