Luaḥ erets Yiśraʾel · 1905-01-01 · שנת התרס״ו - שנה אחד עשרה - 1905 · p. Seite 90

רוח ארץ־ישראל סט אלדד: "אחר רגיל מרכב־ת מצאתי, ראי* הוא לחיית הקברניט של התחיה, אבל, דא עקא ני איננו מביר את בח־, אינני רואה יו שים רצץ לנהג,.שזה תנאי הברחי למנהיג, אך אפשר, בי לא הברתיי ברא", נזדין נא בארך־ :ריח ומתינית ונחכה". העובדות הגזברות אף בי *1א הרגיע־ לגמרי את רוח קמחי בב״ז עדרי איתי הרבה, אמנם אין עיר פעולה בבירה אך איזי תניעה יאיזה סימני־חיים נראים אף אפשר, בי מתקרב הוא למטרתי: למצא את האיש ההגון לעמד בראש הדבר, אך בב״ז בהשארי בדר בחדרו הטרדוהי עשתניתיי ועצבץ נירא תקפהו; אך לאשרו האציל לו הטבע בחי■ הסתכלית במרה גדושה: במי נגד רצונו היה רואה בל דבר עם כל פרטיותי* יהיה זיבר* לעילם, בתוך עצם עבודתו הרגיש תמיד נם את הצד המגוחך שיש ברבים מהעובדים יבמי למרות חפצי היו הפרטיות מיצגים לעיניו בהיותו לבדו. גם עתה בעצם עצבונו ראה את כל אשר קרה בצהרים בשבתי עם בארל-אשר שב מדרכו-ועם הסטודנטים הירש ובילין. הנה הוא ריאה הכל כמי שהיה: היא יושב עם רעיו הנזכרים והנה אשר. בנורה רמת הקומה באה אל חדרו. פניה ושערותיה מעידות, כי כבר הגיעה לשנות בינה אך תנועותיה מהירות V ד•